top of page

בג"צים

בית המשפט העליון משמש גם כבית המשפט הגבוהה לצדק.

מה לא!!

אזרח הנפגע מהחלטה או פעולה של רשות שלטונית או ציבורית, אינו פונה לבג"ץ!

הכלי החוקי שישנו בידו הוא פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

אז מה כן?

  • עתירה נגד חוק שחוקקה הכנסת, או נגד תקנה שתיקן משרד ממשלתי.
    לחילופין, עתירה לחקיקה או תיקון תקנההנדרשים מטעמי צדק או שיוויון.

  • עתירה נגד החלטות בית הדין הרבני, או נגד החלטות בית הדין הארצי לעבודה.
    רק במקרים בהם ניתנה החלטתם ללא סמכות, או שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצונית, או כזו הפוגעת בכללי הצדק הטבעי.

  • עתירות נגד רשות שלטונית אשר אינן נכללות בסמכות בתי המשפט לעניינים מנהליים.
    (כגון עתירות הקשורות לשטחי יהודה ושומרון.)

זכות עמידה

אזרח רשאי להגיש עתירה לבג"ץ רק במידה ונפגע אישית מהחלטה/פעולה של רשות ציבורית.

יש לציין כי לדרישה זו ניתנה עם השנים פרשות מורחבת.

ל"עותרים ציבוריים" - כגון: "האגודה לזכויות האזרח" או "התנועה למען איכות השלטון בישראל" ישנה 'זכות עמידה' בעתירות בעלות גוון ציבורי.

בין הפטיש לסדן

מצד אחד - בג"ץ ידחה על הסף עתירה אשר הוגשה ללא 'פניה מוקדמת' לרשות,

ומצד שני - שיהוי/עיכוב לא מוצדק בהגשת העתירה יביא גם הוא לדחייתה.

שלבי הטיפול בהגשת עתירה לבג"ץ במשרדנו:

א. בחינה משפטית של המקרה: האם ישנה עילה משמעותית לעתירה.

ב. פניה מוקדמת לרשות הרלוונטית ומיצוי הליכים.

ג. בדיקה: האם אכן בג"ץ הוא הערכאה המתאימה לעתירה. (סעד חלופי)

ד. הוצאת 'צו מניעה זמני' בהתאם לצורך ולדחיפות.

משרדנו עושה כל מאמץ לפתור את בעיית הלקוח מול הרשויות בדרכים מגוונות ויצירתיות,

על מנת לייתר את הצורך בעתירה, ולחסוך בכך זמן והוצאות מיותרות.

פסקי דין 

מאמר 1

1 / 1

Please reload

bottom of page